שווייה של טבעת  The value of A ring

 

תלמיד אחד בא אל רבו ואמר לו: - "רבי, באתי להודיע לך שאני מפסיק ללמוד".

- "למה, מה קרה?" התפלא הרב

- "אה, הבנתי שאני לא טוב בלימודים", הסביר התלמיד. "כולם מעירים לי כל הזמן שאני לא מבין, שאין לי 'שכל' ושלימודים – זה לא בשבילי. אפילו אבא שלי אמר לי שלדעתו תלמיד חכם כבר לא ייצא ממני – ולכן עדיף שאפסיק ללמוד, אתחיל לעבוד למחייתי ולהרוויח כבר עכשיו" 

- "ובכן, זה עניין רציני", אמר הרב. "זו לא החלטה של מה בכך. אשמח לשבת עמך ולתת על כך את הדעת, אלא שיש לי בעיה כרגע – אני טרוד בעניינים כספיים דחופים. יש חוב שעלי לפרוע בימים הקרובים. אולי תרצה לעזור לי להשיג את הכסף על מנת שאוכל להתפנות מהר לעניינך?"

- "בשמחה, רבי!" התרגש התלמיד

- "אם כך", אמר הרב עודו מסיר טבעת מאצבעו – "קח טבעת זו ולך מכור אותה בשוק. מכור אותה לכל המרבה במחיר – ואולם, שים לב! הזהר לא למכור אותה בפחות מעשרה רובל. בפחות מכך – לא שווה לי להיפרד ממנה".

 

חפן התלמיד את הטבעת בכפו, רץ אל השוק והציע את הטבעת לסוחר הראשון שנקרה בדרכו. אבל זה היה מוכן לשלם בעבורה חצי רובל לכל היותר. סוחר שני הסכים לקנות את הטבעת ברובל, ושלישי - כלל לא רצה בה. כיתת התלמיד את רגליו לשווא בין כל סוחרי השוק עד שאחד מהם, זקן טוב לב, הסביר לו "שמע בני, אקנה את הטבעת ממך בחמישה רובל אבל לא כי זה ערכה, אלא כי אני רואה עד כמה רבך, שאני מוקיר, זקוק לכסף. עשרה רובל? את זה לא תשיג מאף אחד. הטבעת פשוט לא שווה את הסכום הזה! כאן בשוק, אף סוחר לא יכול להרשות לעצמו להפסיד".

 

נכלם חזר התלמיד לרבו. "רבי, אני מצטער - לצערי לא הצלחתי. המחיר שאתה דורש גבוה, הסוחרים  בשוק יודעים כמה שווה הטבעת. כולם אמרו שעשרה רובל ממש אי אפשר להשיג תמורתה".

- "ובכל זאת, בוא ננסה עוד ניסיון אחד", השיב הרב: "רתום את סוסי, דהר לעיירה הסמוכה וחפש את הצורף. אמור לו שאני מבקש הערכת מחיר לטבעת זו, אבל זכור – לא משנה באיזה סכום ינקוב – אני מבקש ממך שלא תמכור אותה, אלא תחזיר אותה אלי".

 

הכניס התלמיד את הטבעת עמוק לכיס מעילו, רתם את הסוס, דהר לעיירה הסמוכה, מצא את בית הצורף, הקיש בדלתו, הושיט לו את הטבעת וחזר על דברי רבו.

- "בוא, הכנס", אמר לו הצורף – "שב בינתיים עד שאסיים. זה יכול לקחת קצת זמן".

נכנס הצורף לקיטונו, הדליק עששית, בחן את הטבעת ממושכות מול האור תחת לזכוכית מגדלת, שקל את הטבעת, מדד, ניקה ומירק אותה, ולבסוף פנה אל התלמיד ואמר: "זכות גלגלת לידי. טבעת עתיקה ויפה שכזו לא ראיתי שנים רבות! אמור לרבך כי אם הוא זקוק לכסף כעת, אוכל למצוא לו קונה שישלם תמורתה שבעים רובל. ואולם, אם יש ביכולתו להמתין שבוע-שבועיים, אני בטוח שאוכל למצוא מי שירצה לרכוש אותה גם בעבור מאתיים".

 

דהר התלמיד אל הרב כל עוד רוחו בו, ועוד מרחוק הכריז משולהב כולו "רבי! רבי!!! שבעים – היום! מאתיים אם תוכל לחכות שבועיים לכסף!!!"

נטל הרב את הטבעת, השיב אותה לאצבעו, ליטף את ראש תלמידו, רכן אליו ואמר: "שווה או לא שווה? וכמה?בני, כדי לדעת מהו השווי הנכון – אתה צריך לדעת את מי לשאול".

 

[עובד על ידי ד"ר אילת אטינגר, על-פי ״מי אתה – סיפורו של טיפול״ מאת חורחה בוקאי, הוצאת כתר, ירושלים, 2007].